← לכל המאמרים

איך עוברים ממערכת ניהול קיימת בלי לאבד מטופלים ומידע

5 דקות קריאה מיה שחם

הפחד מהמעבר הוא מה שמשאיר קליניקות במערכת שלא עובדת. מה באמת קורה, לפי הסדר.

רוב הקליניקות שנשארות במערכת שהן לא אוהבות נשארות מסיבה אחת: הפחד שבמעבר יתפזר משהו — יומן, מטופלים, היסטוריית טיפולים. הפחד סביר, והוא גם הסיבה שספקים לא ממהרים להקל על יציאה.

בפועל המעבר לוקח שבועיים ורובו לא דורש מכם כלום. מה שכן דורש זה סדר.

קודם כול — מה יש לכם

לא כל זה עובר, ולא כל זה צריך לעבור. ההגדרות בדרך כלל נבנות מחדש ממילא, וזה מהיר יותר מלנסות להמיר אותן.

מה לבקש מהספק הנוכחי

בקשה אחת, בכתב: ייצוא מלא של הנתונים — רשימת מטופלים, תורים, תיעוד קליני וקבצים מצורפים. באיזה פורמט תסופק כל קטגוריה, ותוך כמה זמן.

אם התשובה מתעכבת או מגיעה חלקית — זו בדיוק הסיבה לעבור, וזו גם הסיבה לשאול את השאלה הזאת את הספק הבא לפני שחותמים.

מה עובר בקלות ומה לא

השורה האחרונה מפתיעה אנשים. חשבוניות היסטוריות לא חייבות לעבור — הן צריכות להישמר ולהיות נגישות. שאלו על גישה לצפייה לפני שאתם סוגרים חשבון.

הסדר שמונע כאוס

מה שכן ילך לאיבוד

הרגלים. הצוות יחפש כפתורים במקום שבו הם היו. ההערות הקטנות שמישהו כתב בשדה חופשי לפני שנתיים לא תמיד ימצאו את מקומן. זה שבוע לא נוח — זה לא אובדן מידע, וכדאי להפריד בין השניים.

ואצלי

אני מייבאת את המטופלים וההיסטוריה, מקימה את ההגדרות, ומריצה איתכם את המדגם לפני שעוברים. ולכיוון השני: אם תרצו לעזוב אותי, המידע מיוצא ביום שתבקשו. אני מעדיפה לכתוב את זה כאן מאשר להסביר את זה אחר כך.

רוצים לראות איך זה עובד בקליניקה שלכם?

15 דקות על מסך משותף. בלי מצגת ובלי איש מכירות.

♿ Accessibility

A
Text Size
A
A
A
High Contrast
Text Spacing
🔗
Highlight Links
Big Cursor